העיוורון עבור רובנו הינו אחת מהמגבלות הגופניות המפחידות ביותר, כמצב המשרה אפלה וסכנה.

במרכז ישראלי לכלבי נחיה יוצרים שינוי דרמטי בחיי העיוורים בישראל ומאפשרים להם להנות ממצב שלרובנו הוא מובן מאליו - תנועה חופשית ובטוחה ומעל הכל - עצמאות.

"כשקיבלתי את ג'ון, כלב הנחיה שלי, הרגשתי כאילו שעברתי ניתוח השתלה בלי לחשוש שהשתל יידחה ע"י הגוף".      -איציק בן דוד, בוגר המרכז

"כשהשתמשתי במקל, היה עלי לחפש את המכשולים כדי לתמרן ביניהם.  עכשיו, עם לולי, אפילו אין לי מושג על קיומם."     - סעדיה בן גיגי, בוגר המרכז

"צ'ארלי לא רק הביא לשינוי בחיי. הוא ממש גרם למהפכה!"     -מוטי ברזילי, בוגר המרכז

ניר ליאון שרת בצה"ל כאשר התעוור בתאונת דרכים קשה. הוא היה רק בן 20, עם תוכניות רבות לעתיד. לאחר התאונה, הסתמך לחלוטין על עזרת בני משפחתו בכל דבר ולא יכול היה להשלים עם העובדה שאינו מתפקד בצורה עצמאית אפילו בתוך דירתו הקטנה. לאחר תקופה בה קיבל הדרכה שיקומית כללית ותמיכה נפשית, הופנה למרכז. כיום, לאחר שעבר קורס הדרכה לניידות עם כלב נחיה שסיפק לו המרכז, הוא נייד ועצמאי. ניר הוא אדם עסוק: לאחר שהתחתן, הוא מחלק את זמנו בין אשתו וילדיהם הקטנים, משתתף בפעילויות שונות בקהילה ואף משחק בקבוצת ספורט לעיוורים. לפני מספר שנים סיים בהצלחה לימודי עיסוי רפואי ועובד כיום בתחום. חבריו ומשפחתו מתפעלים מן השינוי שחל בחייו בעקבות ניידותו העצמאית. לאחרונה, ניר הציל את חיי שכנו שהתמוטט מהתקף לב..  לחץ כאן לסיפור המלא מהחדשות...

נאוה יצחקי היא אם לשתי בנות בוגרות. במשך 26 השנים שחלפו מאז התעוורה, היא הסתמכה בכל דבר על עזרתן של בנותיה. עכשיו, לראשונה לאחר שהתעוורה, נאוה צועדת בביטחון ובחופשיות ומבצעת את משימותיה בצורה עצמאית. היא אף חזרה לעבודה וכמובן שהיא הולכת לכל מקום עם כלבת הנחיה הנאמנה שלה, "הני", שהיא כלבתה השלישית. אנו גאים לראות את שמחתה כאשר היא צועדת עם "הני" בעצמאות ובבטחה.

אלי פרלמן פנה אלינו בבקשה לקבל כלב נחיה לאחר שבמשך 4 שנים לא יצא מביתו ופשוט "טיפס על הקירות", לדבריו, בהיותו חסר אונים ותלוי לחלוטין במשפחתו. במשך קורס ההדרכה לניידות עם כלב נחיה היו לאלי קשיי הליכה ולקח לו זמן מה עד שהסתגל מחדש לניידות עצמאית. היום, ממש תענוג לראות את אלי פוסע בדרכו. משפחתו וחבריו נדהמים מהשינוי שניכר בו אלי ירד במשקל, החל לעבוד כטכנאי רנטגן בבי"ח, ובטחונו העצמי חזר אליו. הוא נהנה מניידות חופשית ומאיכות חיים משופרת, ובמיוחד חזר לעצמו.

איציק בן דוד התעוור כתוצאה ממחלת עיניים תורשתית. כאב ל-4 ילדים קטנים השתדל להיות פעיל, אך בכל זאת הסתמך לרוב על עזרת המשפחה בביצוע משימותיו. היום, יש לו ידיד נאמן שאתו הוא הולך לכל מקום לבד, מבלי להכביד על אחרים בבקשת עזרה. על כלב הנחיה שהכשרנו עבורו אומר איציק: "קיבלתי זוג עיניים מבלי לפחד מדחיית ההשתלה". איציק ידע שחייו השתנו כאשר אשתו הטילה עליו אחריות בלעדית חדשה עבורו - קניות השבת בסופרמרקט. מאז, התקדם איציק לנהל אורח חיים עצמאי ועסוק. איציק מופיע בהרצאות רבות ובפעולות הסברה על המרכז. איציק נהג לומר על "ג'וני", כלב הלברדור השחור שלו בעבר, "פעם היו לי עיניים ירוקות. כעת הן שחורות".

טל מסלה, בחור בשנות העשרים המוקדמות, עיוור מאז היותו בן 8. בהיותו עולה חדש היה עליו להתמודד עם תרבות חדשה, שפה חדשה וסביבה חדשה בנוסף על קשיי עיוורונו. עכשיו הוא מגיע לכל מקום עם "בילי", ללא צורך במלווים. ביכולתו החדשה לתפקד הוא מהווה נכס חשוב בסיוע למשפחתו.